על בורות, אושר ועוד כמה אגדות עם
בהמשך לחגיגות הגילוי של המחקר על האושר שעדיין מרתק אותי החלטתי שוב להתחמק מהשאלה העיקרית (מתוך עצלנות בעיקר) ולהמשיך ולדוש בפיקנטריה הנפלאה שהמחקר הזה יצר לי.
אז נתחיל מהאגדה הנחמדה על כך שבורים ועמי ארצות נהנים יותר מהחיים מאשר מי שנטל הידע מכביד על כתפיו, זוהי באמת אגדה נחמדה שלא משנה מה אעשה היא תמיד תשמע לי מאוד הגיונית אבל הנה סוף סוף יש לי גרף שיכול לסלק כל צל של ספק שחודר לליבי ואומר לי לחזור לקושש עצים ולצוד חיות עם חץ וקשת.
מצד שמאל הגרף על אושרן היחסי של הקבוצות השונות בהשכלה ומצד ימין גרף לא פחות מעניין על הגידול המדהים בהשכלה בארה”ב לאורך השנים (שיעור הנושרים מהתיכונים ירד מארבעים אחוזים בשנות השבעים לעשרה אחוזים בשנת 2000).
עוד אגדה נחמדה היא על חיי הרווקות מול חיי הנישואים ועל הצער השלשלאות המכבידות של מוסד זה בחיינו. אני לא אצרף פה גרף אז תאלצו להאמין לי ששיעורם של הנשואים באוכלוסיה יורד בהתמדה אבל אושרם כפי שתראו בגרף קבוע וגבוהה באופן מאוד קיצוני מזה של החיים בגפם.
היו עוד כל מיני פרטים פיקנטים כגון זה שנשים שהיו מאושרות משמעותית מגברים פחות מאושרות עם השיפור במעמדן (אולי כי פחות מהן נשואות ? או שהן צריכות יותר לעבוד ?) וגם היה נתון נחמד על איך גם הצעירים וגם הזקנים יותר מאושרים מבני 35-49 אולי כי אילו האחרונים עסוקים בקריירה ובגידול הילדים ?